Vayedaber

Simple Havroutah

Yevamoth

Daf 64a

מְלַמֵּד שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עַל פָּחוֹת מִשְּׁנֵי אֲלָפִים וּשְׁנֵי רְבָבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל. הֲרֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל שְׁנֵי אֲלָפִים וּשְׁנֵי רְבָבוֹת חָסֵר אֶחָד, וְזֶה לֹא עָסַק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה — לֹא נִמְצָא זֶה גּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל?!

Traduction

This teaches that the Divine Presence does not rest upon less than two thousands and two ten-thousands of the Jewish people, as the terms thousands and ten-thousands are both in the plural. Consequently, if there were two thousands and two ten-thousands of the Jewish people, less one, and this man did not engage in the mitzva to be fruitful and multiply, is he not found to have caused the Divine Presence to be depart from the Jewish people?

אַבָּא חָנָן אָמַר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: חַיָּיב מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם'', הָא הָיוּ לָהֶם בָּנִים — לֹא מֵתוּ. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: גּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ''לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ'', בִּזְמַן שֶׁזַּרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ — שְׁכִינָה שׁוֹרָה, ''אֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ'' — עַל מִי שׁוֹרָה? עַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים?!

Traduction

Abba Ḥanan said in the name of Rabbi Eliezer: A man who does not engage in procreation is liable to death, as it is stated with regard to the sons of Aaron: ''And Nadav and Avihu died…and they had no children'' (Numbers 3:4). This indicates that if they would have had children they would not have died. Others say: He causes the Divine Presence to depart from the Jewish people, as it is stated: ''To be a God to you and to your seed after you'' (Genesis 17:7). When your seed is after you, i.e., when you have children, the Divine Presence rests upon the Jewish people, but if your seed is not after you, upon whom can the Divine Presence rest? Upon wood and stones?

מַתְנִי' נָשָׂא אִשָּׁה וְשָׁהָה עִמָּהּ עֶשֶׂר שָׁנִים וְלֹא יָלְדָה — אֵינוֹ רַשַּׁאי לְבַטֵּל. גֵּירְשָׁהּ — מוּתֶּרֶת לִינָּשֵׂא לְאַחֵר. וְרַשַּׁאי הַשֵּׁנִי לִשְׁהוֹת עִמָּהּ עֶשֶׂר שָׁנִים. וְאִם הִפִּילָה — מוֹנֶה מִשָּׁעָה שֶׁהִפִּילָה.

Traduction

MISHNA: If a man married a woman and stayed with her for ten years and she did not give birth, he is no longer permitted to neglect the mitzva to be fruitful and multiply. Consequently, he must either divorce her and marry someone else, or take another wife while still married to her. If he divorced her she is permitted to marry another man, as it is not necessarily on her account that she and her first husband did not have children, and the second husband is permitted to stay with her for ten years. And if she had a miscarriage, he counts the ten years from the time of the miscarriage.

Rachi non traduit

מתני' אינו רשאי לבטל. אלא או יגרשנה או ישא אחרת עמה:

מותרת לינשא לאחר. ולא אמרינן עקרה היא דשמא הראשון לא זכה ליבנות ממנה:

גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן: נָשָׂא אִשָּׁה וְשָׁהָה עִמָּהּ עֶשֶׂר שָׁנִים וְלֹא יָלְדָה — יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָה, שֶׁמָּא לֹא זָכָה לְהִבָּנוֹת מִמֶּנָּה.

Traduction

GEMARA: The Sages taught: If a man married a woman and stayed with her for ten years and she did not give birth, he should divorce her and pay her marriage contract, because perhaps he did not merit to be built, i.e., to have children, from her. It is not certain that their failure to have children is due to her, as it is possible that they are not a suitable match for bearing children.

Tossefoth non traduit

יוציא ויתן כתובה. בסוף המדיר (כתובות עז. ושם) איכא פלוגתא דאמוראי כשנשא אשה ושהה עמה עשר שנים אם כופין אותו להוציא אם לאו וקשה דלמ''ד אין כופין תקשי ליה מהכא דקתני יוציא ולשון יוציא משמע בכפיה כדמשמע התם דאמר רב האומר איני זן ואיני מפרנס יוציא ויתן כתובה ופריך עליה שמואל עד שכופין אותו להוציא יכפוהו לזון ונראה דלא משמע יוציא לכפיה אלא היכא שעושה לאשה שלא כדין אבל הכא שאינו אלא משום דאינו רשאי לבטל מפריה ורביה לא משמע לשון כפיה וכל הנהו דהמדיר (גז''ש) דתנן בהו יוציא ויתן כתובה בכפיה קאמר כיון שמתנהג עמה שלא כדין ולעיל בהחולץ (יבמות דף לט.) נמי אמרי' כשאין רוצה לא לייבם ולא לחלוץ דחוזרין אצל גדול למיכפייה לפי שמתנהג עמה שלא כדין שאינו רוצה לא לכנוס ולא לפטור ונראה דכופין אותו בשוטים דאי במילי הא אמר בסוף המדיר (כתובות עז. ושם) דבדברים לא יוסר עבד ותימה דכי פריך בהמדיר למאן דאמר כופין בנשא אשה ושהה עמה עשר שנים דלתניי' בהדי אלו שכופין אותו להוציא תקשי ליה נמי מכל הנהו דתנן בהמדיר (ג''ז שם) וההיא דנערה שנתפתתה (שם מח.) דהאומר אי אפשי אלא אני בבגדי והיא בבגדה יוציא ויתן כתובה וההוא דסוף פירקין (לקמן יבמות דף סה.) דאמר ר' אמי הנושא אשה על אשתו יוציא ויתן כתובה וי''ל דלא קתני הנך דאתייה כפייה דידהו על ידי פשיעת בעל אלא הנהו דאתיין ממילא כגון מוכה שחין ובעל פוליפוס והא דקתני מצרף ומקמץ ובורסי אע''פ שנעשו אחר שנשאו הנהו אינן מתכוונים להקניט ולצער את האשה ומיהו קשיא דליתני באה מחמת טענה דאמר בסוף פרקין (שם:) דכופין אותו להוציא אע''פ שאין פושע דמה יכול לעשות שהוא עקור ונראה לפרש דקתני סיפא בין שהיו עד שלא נישאו בין משנישאו בכולן אמר ר' מאיר יכולה היא שתאמר סבורה הייתי לקבל כו' והכא לא שייך למיתני בה סבורה הייתי שאני יכולה לקבל ורובן מיתרצי בההיא שנויא ובירושלמי משמע דאין כופין בהנהו דתנן בהמדיר (כתובות עז.) ור''ח הביאו בשילהי אע''פ (כתובות סג:) ולשונו בירושלמי דסוף אלמנה ניזונית תנינן גט המעושה בישראל כשר בעובדי כוכבים פסול אמר שמואל פסול ופוסל לכהונה ואמר שמואל אין מעשים אלא לפסולות (אמר שמואל) והתנינן המדיר אשתו מלהנות כו' ומשני שמענו שמוציא שמענו שכופין בתמיה ש''מ דאין כופין אלא היכא דקתני כופין אבל היכא דאמור רבנן יוציא ולא פירשו כופין אומרים לו חייבוך רבנן להוציא ואם לא הוציא מותר לקרותו עבריינא אבל לכפותו בשוטים לא וגר''ח כדברי האומר איני זן ואיני מפרנס כופין אותו להוציא ויתן כתובה וההיא דהחולץ (לעיל יבמות לט.) דחוזרים אצל גדול למכפייה היינו טעמא דכופין לפי שמונעה מכל ענייני אישות בין תשמיש בין מזונות אבל משום תשמיש המטה לחודיה או משום מזונות לחודייהו אין כופין ומההוא עובדא דבי נשיאה בקיסרי דסוף פירקין (לקמן יבמות סה:) דקאמר רבי יוחנן יוציא ויתן כתובה דמשמע התם דכופין ליה אין ראיה דכופין כל היכא דקאמר יוציא דהתם לאו מימרא היא אלא כשבא מעשה לפניו צוה להם שיוציא משמע שאמר להם לכפותו וכל היכא דלא קאמר בהדיא כופין אין כופין שלא יהא גט מעושה בישראל שלא כדין ופסול:

יוציא ויתן כתובה. נראה דבכל הנהו דתנן (כתובות עז.) שכופין אותו להוציא שנותן כתובה אע''פ שמגרש בעל כרחו מדפריך התם דליתני בהדייהו הך דשהה י' שנים וקאמר הכא דאית לה כתובה ומשמע נמי התם (שם) דהוה תני בהדייהו אלמנה לכ''ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט אי לאו משום דאורייתא לא קתני והנהו אית להו כתובה כדאמר ביש מותרות (לקמן יבמות פה.) ובאה מחמת טענה אמרינן לקמן (שם) דיש לה כתובה אע''פ שכופין אותו לגרש ורבינו גרשום כתב בתשובה דמוכת שחין אין לה כתובה ודקדק מדקתני גבי בורסי שנשא אשה יכולה שתאמר כסבורה הייתי לקבל ועכשיו איני יכולה לקבל ואם היו כופין ליתן כתובה אם כן כל שעה תערים ותנשא ותאמר כן כדי לגבות כתובה לאלתר וי''ל דשמא אותה אין לה כתובה כיון שיכולה להערים אבל אחריני יש להם כתובה ובהדיא תני בתוספתא יוציא ויתן כתובה:

אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר: ''מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן'' — לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין יְשִׁיבַת חוּץ לָאָרֶץ עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּנְיָן. לְפִיכָךְ, חָלָה הוּא אוֹ שֶׁחָלְתָה הִיא, אוֹ שְׁנֵיהֶם חֲבוּשִׁים בְּבֵית הָאֲסוּרִים — אֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן.

Traduction

Although there is no explicit proof for the matter that one must take another wife if he has not had children after ten years of marriage, there is an allusion to the matter, as the verse states: ''And Sarai, Abram’s wife, took Hagar…after Abram had dwelled ten years in the land of Canaan, and gave her to Abram her husband to be his wife'' (Genesis 16:3). Incidentally, this verse also comes to teach you that the years spent dwelling outside of Eretz Yisrael do not count as part of his tally. Consequently, if he was sick during this period or she was sick, or if one of the two of them was imprisoned in jail, it does not count as part of his tally.

Rachi non traduit

גמ' מקץ עשר שנים. בא על הגר והאי דלא נסיב לה בהנך שני קמאי עד שלא בא לארץ כנען שהיו שנים מרובות בפדן ארם ללמדך שאין ישיבת חוצה לארץ עולה לו דלמא משום עון חוצה לארץ הם עקורים:

לפיכך. הואיל וקא חזינן שאין ישיבת חוצה לארץ מן המנין דתלינן בכל דבר המונען מן ההריון חלה הוא או חלתה היא כו':

Tossefoth non traduit

אע''פ שאין ראיה לדבר. ראיה גמורה אינה דמשם אין ללמוד שיהא זקוק לגרש אשתו אפילו אם אי אפשר בלא גירושין ואדרבה ראוי ללמוד מכאן דאפי' את''ל בעלמא הנושא אשה על אשתו יוציא ויתן כתובה היכא דשהה עמה י' שנים שרי להכניס צרתה כמו שמצינו באברהם אולי ירחמו מן השמים ויזכה עדיין ליבנות ממנה כמו שלבסוף זכה אברהם משרה:

אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: וְלֵילַף מִיִּצְחָק, דִּכְתִיב: ''וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה וְגוֹ''', וּכְתִיב: ''וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אוֹתָם''! אֲמַר לֵיהּ: יִצְחָק עָקוּר הָיָה.

Traduction

Rava said to Rav Naḥman: Let us derive from Isaac that one may wait a longer period of time, as it is written: ''And Isaac was forty years old when he took Rebekah…to be his wife'' (Genesis 25:20), and it is written with regard to the birth of Jacob and Esau: ''And Isaac was sixty years old when she bore them'' (Genesis 25:26). This indicates that one may wait twenty years. Rav Naḥman said to him: Isaac knew that he was infertile, and therefore there was no reason for him to marry another woman, as Rebekah was not the cause of their infertility.

Rachi non traduit

ולילף מיצחק. ששהה עשרים שנה ולא נשא אחרת:

עקור היה. ויודע שמחמת עצמו הוא ולקמן נפקא לן דעקור היה:

Tossefoth non traduit

ולילף מיצחק. ואם תאמר יצחק נמי לא שהה יותר מי' לפי מה שפי' שלא היתה רבקה אלא בת ג' כשנשאה ועד שהיתה בת י''ב לא היתה ראויה להוליד ויש לומר דמדרשים חלוקין כדפרישי' לעיל ועוד דמוכח בפרק בן סורר ומורה (סנהדרין סט:) שדורות הראשונים היו ראויין להוליד הרבה קודם הזמן הזה:

אִי הָכִי, אַבְרָהָם נָמֵי עָקוּר הָיָה! הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא. דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לָמָּה נִמְנוּ שְׁנוֹתָיו שֶׁל יִשְׁמָעֵאל — כְּדֵי לְיַיחֵס בָּהֶן שְׁנוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב.

Traduction

The Gemara responds: If so, Abraham also should not have married another woman, as he was also infertile. Rather, the tanna requires that verse that states when Jacob and Esau were born for that which Rabbi Ḥiyya bar Abba taught. This is because Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: Why were Ishmael’s years counted in the Torah, as they do not appear to be relevant to its narrative? In order to determine through them the years of Jacob, i.e., Jacob’s age at the time that various events took place, as explained in tractate Megilla (17a). The verse concerning Jacob’s birth was not meant to allude to a halakha about remaining married before having children, but to make it possible to determine Jacob’s age by relating it to the age of Ishmael.

Rachi non traduit

אברהם נמי עקור היה. כדאמרינן לקמן והיכי ילפת מיניה:

ההוא מיבעי ליה כו'. כלומר יצחק עקור היה משום הכי לא נסיב אחריתי וקרא דיצחק בן ששים שנה לא יתירא הוא דתימא להכי כתביה רחמנא למיגמר מיניה שהיית עשרים שנה דההוא מיבעי ליה כו' אבל מקץ עשר שנים דאברהם אע''ג דעקור הוה ילפינן מיניה דאי לאו לדרשא למאי הלכתא קאשמעינן קרא מקץ עשר שנים:

לייחס בהן. לידע שנותיו של יעקב בן כמה שנים היה כשהלך לבית עבר וכשעמד על הבאר ובשלהי גמרא דמגילה (דף יז.) מפרש לה והאי קרא דיצחק בן ששים שנה מייתי ליה התם דילפינן מיניה דגדול תלמוד תורה מכיבוד אב ואם שכל אותן שנים שהיה יעקב בבית עבר לא נענש עליהם:

Tossefoth non traduit

אי הכי אברהם נמי עקור היה. כדאמר לקמן אברהם ושרה טומטמים היו ואע''פ שמסתמא כבר נקרע כשנשא שרה הכא אליבא דרבי יהודה פריך דאמרינן בהערל (לקמן יבמות פא.) טומטום שנקרע אין מוליד ועוד דאפי' לרבנן נמי דפליגי עליה לא שכיח שיוליד:

אָמַר רַבִּי יִצְחָק: יִצְחָק אָבִינוּ עָקוּר הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ''. ''עַל אִשְׁתּוֹ'' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ''לְנוֹכַח'', מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶם עֲקוּרִים הָיוּ. אִי הָכִי: ''וַיֵּעָתֶר לוֹ'' — ''וַיֵּעָתֵר לָהֶם'' מִיבְּעֵי לֵיהּ! לְפִי שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה תְּפִלַּת צַדִּיק בֶּן צַדִּיק לִתְפִלַּת צַדִּיק בֶּן רָשָׁע.

Traduction

Rabbi Yitzḥak said: Isaac our father was infertile, as it is stated: ''And Isaac entreated the Lord concerning [lenokhaḥ] his wife because she was barren'' (Genesis 25:21). It is not stated that he entreated the Lord for [al] his wife, but lenokhaḥ, which can mean opposite, against, or corresponding to; this teaches that they were both infertile. The Gemara asks: If so, why does the verse continue: ''And the Lord let Himself be entreated of him''? The verse should say: And the Lord let Himself be entreated of them. The Gemara answers that their prayers were answered due to Isaac, because the prayer of a righteous individual who is the son of a righteous individual is not similar to the prayer of a righteous individual who is the son of a wicked individual, and Rebekah’s father was the wicked Bethuel.

Rachi non traduit

ויעתר להם מיבעי ליה. בשלמא אי אמרת תפלת יצחק על אשתו היתה היינו דכתיב ויעתר לו כמו שהיה מתפלל עליה ותהר רבקה אשתו אלא אי אמרת על עצמו היה מתפלל ולנוכח אשתו משמע ששניהם היו צועקים זה מול זה ויעתר להם מיבעי ליה:

לפי שאינו דומה. תפלתו שהיה צדיק בן צדיק לתפלתה שהיתה צדקת בת רשע לפיכך תלה בו הכתוב:

אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִפְּנֵי מָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ עֲקוּרִים — מִפְּנֵי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: לָמָּה נִמְשְׁלָה תְּפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים כְּעֶתֶר — מָה עֶתֶר זֶה מְהַפֵּךְ הַתְּבוּאָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, כָּךְ תְּפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים מְהַפֶּכֶת מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמִּדַּת רַגְזָנוּת לְמִדַּת רַחֲמָנוּת. אָמַר רַבִּי אַמֵּי: אַבְרָהָם וְשָׂרָה טוּמְטְמִין הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''הַבִּיטוּ אֶל צוּר

Traduction

Rabbi Yitzḥak said: For what reason were our forefathers initially infertile? Because the Holy One, Blessed be He, desires the prayers of the righteous, and He therefore wanted them to pray for children. Similarly, Rabbi Yitzḥak said: Why are the prayers of the righteous compared to a pitchfork [eter], as in the verse: ''And He let Himself be entreated [vaye’ater]''? This indicates that just as this pitchfork turns over produce from one place to another, so the prayer of the righteous turns over the attributes of the Holy One, Blessed be He, from the attribute of rage to the attribute of mercy. Rabbi Ami said: Abraham and Sarah were originally tumtumin, people whose sexual organs are concealed and not functional, as it is stated: ''Look to the rock

Rachi non traduit

עתר. פל''א בלע''ז:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source